חויה בהרי אילת

הרב גדי הרלינג

​

לעניות דעתי היו בני ישראל באילת חמש פעמים:

​

1. לאחר חטא המרגלים.

2. בשנה ה-39 לנדודיהם.

3. לאחר מות אהרון, כשברחו מהֹר ההר.

4. לאחר מות אהרון, כשחזרו להר ההר.

5. כשהלכו מהר ההר לסבֹב את ארץ אדום.

​

 

1.

לאחר חטא המרגלים, תפילת משה והמרת עונש המיתה לעונש מיתת דור המדבר בלבד, כתוב[1]: "...מחר פנו וסעו לכם המדבר דרך ים סוף". אם נכונה ההשערה שמיקומה של קדש ברנע הוא ליד ניצנה במקום שנקרא היום עין קודיאת מעבר לגבול מצרים של ימינו, הרי הם נצטוו לסוע מקדש ברנע דרומה, לים סוף – מפרץ אילת.

וכן [2]: "ואתם פנו לכם וסעו המדבר דרך ים סוף".אמנם ישראל נשארו לשבת בקדש ברנע תשע עשרה שנה, כמובא ברש"י[3]. אך יש מחר שהוא לאחר זמן[4](איני נכנס לוויכוח היכן היו רוב מסעי בני ישראל לאחר שהותם בים סוף, אחרי חטא המרגלים , האם היו באזור שנקרא היום מדבר סיני או במדבר שמצד מזרח למפרץ אילת, בדרום ארץ ירדן ובצפון ערב הסעודית. וכן איני נכנס לפרשנות על דברי רש"י[5], לאיזו תקופה הוא מתייחס לתקופה שמיד לאחר שנסעו מקדש ברנע היינו בשנה העשרים לנדודיהם, או בשנה הארבעים לאחר שמשה שולח שליחים למלך אדום ונתקל בסירובו, משום שנושאים אלו זוקקים מאמר בפני עצמו).

​

2.

בשנה השלושים ותשע למסעיהם, בפרשת מסעי[6]: " ויסעו מעברונה ויחנו בעציון גבר", 'עציון גבר' זו ,איני יודע מהי? אך בדברים[7] נאֵמר:" ונעבור מאת אחינו בני עשיו היושבים בשעיר מדרך הערבה מאילת ומעציון גבר וכו'. נמצינו למדים שאילת ועציון גבר הן אותו מקום בעל שני שמות. (כמו קרית ארבע וחברון, אלון מורה ושכם), או שהם שני מקומות סמוכים זה לזה בראש מפרץ אילת, מקום אחד הוא העיר או המבצר והשני הוא הנמל. (עיין במאמרי, אילת – המהפך הדמוגרפי בין דור המדבר לדור הכניסה לארץ, שפורסם בביטאון ישיבת "איילת השחר" אילת - "למדברך נאוֵה" חורף תשע"א,  שם הוסבר מדוע אני סובר שהפסוק מדבר על השנה השלושים ותשע למסעי בני ישראל. וכן הוסבר מדוע יש להניח שאילת של היום היא אילת שבה עברו בני ישראל)

​

​

3.

לאחר מות אהרון (בשנה הארבעים לצאת בני ישראל) נסתלקו ענני הכבוד ששמרו על בני ישראל. בני ישראל פחדו ממלחמת מלך ערד, וברחו לאחוריהם שבעה או שמונה מסעות. הסיפור מובא ברש"י בשלושה מקומות:

- במדבר[8]:" ומצאתי בגמרא ירושלמי שכשמת אהרון נסתלקו ענני כבוד ובאו כנענים להילחם בישראל. ונתנו לב לחזור למצרים וחזרו לאחוריהם שמונה מסעות, מהֹר ההר למוסרה. שנאמר 'ובני ישראל נסעו מבארות בני יעקן מוסרה'. שם מת אהרון. והלא בהר ההר מת וממוסרה עד הר ההר שמונה מסעות יש למפרע. אלא, שחזרו לאחוריהם ורדפו בני לוי אחריהם להחזירם והרגו מהם שבע משפחות ומבני לוי נפלו ארבע משפחות וכו' " עכ"ד.

 

- דברים[9]: "ובני ישראל נסעו מבארות בני יעקן מוסרה שם מת אהרון" וברש"י "...כשמת אהרון  בהר ההר בסוף ארבעים שנה ונסתלקו ענני הכבוד, ירֵאתם לכם ממלחמת מלך ערד ונתתם ראש לחזור למצרים. וחזרתם לאחוריכם שמונה מסעות עד בני יעקן, ומשם למוסרה, שם נלחמו בכם בני לוי, והרגו מכם ואתם מהם עד שהחזירו אתכם בדרך חזרתכם."

 

- במדבר[10]: "כיוון שמת אהרון ובאה עליהם מלחמה זו, חזרו לאחוריהם דרך ים סוף (אילת)...וכאן חזרו לאחוריהם שבע מסעות שנאמר: 'ובני ישראל נסעו מבארות בני יעקן מוסרה שם מת אהרון'. וכי במוסרה מת, והלא בהר ההר מת? אלא שם חזרו והתאבלו עליו והספידוהו כאילו הוא בפניהם. צא ובדוק במסעות ותמצאם שבע מסעות מן מוסרה ועד הר ההר.

​

​להסבר על ההבדל בין שני המקורות הראשונים ברש"י ששם כתוב שחזרו שמונה מסעות לבין המקור השלישי שבו כתוב שחזרו שבעה מסעות, עיין במאמרי: חנוכה מן התורה מנין? מה הקשר בין חנוכה לאילת? [11]

​

4.

כשבני לוי הצליחו לעצור את בריחת בני ישראל הם חזרו שוב באותם מסעות. נמצינו למדים שעברו שוב באילת.

 

5.

לאחר שמלך אדום סירב להרשות לישראל לעבור בגבולו[12]. ה' לא הרשה לישראל להילחם באדום[13]. ישראל נטוּ מעל האדומים, ככתוב[14]: "ויט ישראל מעליו" . ולכן לאחר מות אהרון, ישראל חזרו לים סוף (אילת) כדי לסבוב את ארץ אדום ככתוב[15]: "ויסעו מהר ההר דרך ים סוף לסבוב את ארץ אדום" ועל נסיעה זו נאמר[16]: "ונעבור מאת אחינו בני עשיו היושבים בשעיר מדרך הערבה מאילת ומעציון גבר".

​

6.

רעיון רוחני ואקטואלי לביקורם השלישי של ישראל באילת בבורחם מהר ההר.

תארו לעצמכם את מצב העם: בריחה המונית למצרים מפחד המלחמה עם הכנעני. בריחה שנמשכת שמונה מסעות . בחירת מנהיג חדש במקום משה ("ונתתם ראש"). מלחמת אחים בה נהרגים אחת עשרה משפחות שלמות שמספרם מגיע כדי עשרות אלפי איש! וכל זה קורה בשנה הארבעים לאחר שנתבשרו שכולם ראויים להיכנס לארץ וכבר פג תוקפה של הקללה[17]: "ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה", איזה מצב נורא ואיום! איזו נפילה! אם נשווה מצב זה למצב עם ישראל בימינו אפשר לומר שאנחנו היום במצב מרומם מאוד לעומת מה שקרה לאחר מות אהרון.

 

ובכל זאת התורה שבכתב לא כותבת כלום על מאורעות אלו ,אלא ברמזים, ומשאירה את הדיווח עליהם לתורה שבעל פה. מדוע?

ובאמת נראה שרש"י מדגיש סיפור זה שוב ושוב וחוזר עליו שלא כמנהגו שלוש פעמים בפירוט רב. נראה שרש"י רוצה לעורר אותנו, על מנת שנשים לב למה שקרה ונפיק מכך לקחים. אם כן מדוע לא כתבה התורה על כך במפורש?

 

נראה לעניות דעתי, שהתורה שבכתב רוצה להדגיש לנו שלמרות השבר הנורא שקרה בעם ישראל ,בכל זאת ,אנו ממשיכים להיות "עם ה'", ממשיכים להיות ראויים להיכנס לארץ וממשיכים לשאת בגאון את התפקיד העצום של פרסום שם ה' בעולם על ידי כניסתנו לארץ ישראל. בשל כך התורה שבכתב "כאילו מתעלמת" ממאורעות אלו וממשיכה לספר על התכנית האלוקית בדרך לכניסה לארץ – בכך ממשיכה התורה בעצם "לשדר :העניינים כרגיל". נלמד מכך לימינו אנו ,שלמרות כל המשברים ונפילות הרוח, רוחנו הפנימית איתנה! ה' איתנו! צריך להאמין בעצמנו ולדעת את גדולתנו. למרות כל המשברים, נמשיך להתקדם בגאון ובאומץ לקראת השלב הבא, המרומם יותר ,של גאולתנו. כדברי הרב קוק בספר אורות[18]: "גדולים אנחנו וגדולות הנה משוגותינו, ובשביל כך גדולות הן צרותינו, וגדולים גם תנחומינו... רק בשכחת עצמנו הננו נשארים קטנים ושפלים, ושכחת עצמנו היא שכחת גדולתנו ..."

 

יהי רצון שנזכה להכיר את עצמנו וגדולתנו, ונזכה להנהיג חיינו הלאומיים והפרטיים על פיהם.

 

[1] במדבר י"ד, כ"ה

[2] דברים א',מ'

[3] דברים א', ט"ו בשם "סדר עולם" פ"ח

[4] רש"י שמות י"ג, י"ד

[5] דברים ב',א'

[6] במדבר ל"ג,ל"ה

[7] דברים ב',ח'

[8] במדבר כ"ו, י"ג

[9] דברים י', ו'

[10] במדבר כ"א, ד' ברש"י

[11] יפורסם בע"ה בל"נד  לקראת חנוכה.

[12] במדבר כ', י"ח

[13] דברים ב', ה'

[14] במדבר כ', כ"א

[15] במדבר כ"א, ד'

[16] דברים ב', ח'

[17] במדבר י"ד, ל"ב

[18] עמוד נ"ה ועיין שם בכל הפרק