לפעמים נדמה שתרבות הצריכה הטריפה את דעתנו- הכל חייב להיות חדש!
ולשם כך המוצרים הופכים להיות פחות איכותיים, יותר ויותר חד פעמיים- שכן אין צורך לייצר מוצר שיישמר לשנים.

ידעתם כי כמות האשפה הממוצעת שהישראלי זורק לפח בשנה היא 693.5 ק"ג- מעל חצי טון? מבחינת הנפח, אפשר למלא דירת 3 חדרים ממוצעת באשפה 3 פעמים בשנה. הנתון הזה לרוב לא מפיל את רובנו מהרגליים. כל אחד מרגיש שמה כבר משנה אם ה-חצי טון הפרטי שלי יהפכו לרבע טון?

מה יקרה אם אשקיע את כל מרצי כדי לצמצם את כמות האשפה שלי לשקית אחת בשנה כפי שביצע אנגלי אחד? הרי האשפה של האחרים עדיין תמלא את הדירה שלי 3 פעמים בשנה...

למען האמת- הפעולות שבהם אנו נוקטים בחיינו אינם תמיד רציונאליות. כשאני הולכת לבחירות הכלליות של חברי הכנסת- הרי הקול שלי הוא אחד מני מליונים. כשאני רוקדת בחתונה כדי לשמח את חברתי- הרי אני אדם אחד מבין מאות! כשאני קמה ממקומי באוטובוס לקשיש שנכנס- הרי אני אחת מתוך עשרות....
למעשים שלי יש השלכות.
כן, גם על הסביבה. ואולי אפילו הדוגמה האישית שאציב תשכנע אחרים לנהוג כמותי.
אבל בנוסף לזה- למעשה שלי יש השפעה על עצמי. יש לי ערכים שאני מוכן לפעול על פיהם, ואני משתנה בעקבות הפעולות. אני הופך לאדם שאכפת לו יותר.

אז למה שימוש חוזר?

אין הכוונה ל'מיחזור'. תהליך המיחזור הוא תהליך שבו מוצר שאין בו שימוש הופך על ידי תהליך תעשייתי לחומר גלם (כמו המסת זכוכית, טחינת נייר ועוד). תהליך המיחזור, שהנו משמעותי וחשוב במטרת צימצום בצריכת משאבים חדשים, מעצמו דורש אנרגיה ומשאבים להפעלת התהליך.

לעומתו - שימוש חוזר - הנו מצב בו משתמשים במוצר המקורי לאותו ייעוד שעבורו נוצר (כמו העברת בגד לאח קטן),

או שימוש במוצר המקורי בייעוד חדש, כאשר מנצלים את מאפייניו של המוצר המקורי למוצר חדש (כגון הפיכת קומקום ישן לעציץ). השימוש החוזר אינו דורש משאבים, ומאפשר חסכון בצריכה של מוצרים (לא ארכוש בגד חדש לילד אם קיבל מספיק בגדים מאחיו הגדול).

מלבד הערכים של הפחתה בצריכה, חיסכון במשאבי כדור הארץ, עולם טוב יותר...

אחד הערכים הבולטים בשימוש חוזר הוא - ענווה.

המוצר החוזר לא תמיד יתאים ב100% לרצונות שלי, הוא דורש ממני להתגמש קצת, לוותר.

אולי אצטרך הסתכלות יצירתית כדי לראות את יתרונותיו הנסתרים.  
(אך אני בעצם אוהבת להשוויץ בבגד המקסים שקניתי ב5 ש"ח... אז מה זה אומר עלי?)